Mi-Ts'arli ʻad Shuli : ha-ḳ̣olnoʻa ha-ʻamami ṿe-hamtsaʼat ha-Yiśreʼeliyut = From Charlie to Shuli : popular cinema and the invention of Israeliness / Pablo Uṭin.
מצ'רלי עד שולי : הקולנוע העממי והמצאת הישראליות = From Charlie to Shuli : popular cinema and the invention of Israeliness פבלו אוטין.

Format:

Book

Author/Creator:

Utin, Pablo, 1976- author.

Language:

Hebrew

Subjects (All):

Motion pictures--Israel--Influence.

Motion pictures.

Motion pictures--Israel--Sociological aspects.

Motion pictures--Israel--History.

Motion pictures and transnationalism--Israel.

Motion pictures and transnationalism.

National characteristics, Israeli.

Jews--Israel--Identity.

Jews.

Genre:

Essays.

Physical Description:

288 pages : illustrations (chiefly color) ; 23 cm

Other Title:

From Charlie to Shulli : popular cinema and the invention of Israeliness

Place of Publication:

Tel Aviv : Ṭang'ir, [784 = 2024]

תל אביב : טנג'יר, [תשפ"ד = 2024]

Summary:

"Repeatedly watching cult Israeli films, the 'Independence Day' films, became a kind of ritual to strengthen and confirm the sense of Israeli national identity. As a diverse immigrant society without a clear shared historical past, Israel had to invent its local culture and its characteristics, and make everyone who came to the country feel part of it. Thus, unconsciously, filmmakers joined in the task and created films that became a kind of acceptance ceremony and a means of connecting to the local national identity. These films really helped to invent Israeliness. In this book of essays, Pablo Otin conducts aesthetic analyses of prominent Israeli films in order to shed new light on them and understand a certain essence that defines Israeli society to this day. In the first part of the book, Otin delves into popular films that have won the audience's sympathy and become cult films both in the past and in the present: Charlie and a Half, A Snooker Celebration, Givat Halfon Doesn't Answer, Peeping, Writing, Freeing the Margins and Even Zero in Human Relations - and examines the line that connects them. In the second part of the book, Otin walks through cinema that is perceived as "artistic" and that has won recognition at festivals and critical acclaim, and analyzes the unique and prominent voices brought by the creators of this cinema (Eran Kolirin, Keren Yedaya, the Elkabetz brothers, and more), to discover how these films reveal repressed aspects of Israeli society and complement the picture of popular cinema. Otin, who emigrated from Argentina, integrates personal experiences of immigration and the discovery of "Israeliness" into the analysis of the films, thus providing a different perspective on local cinema and culture. Through the discussion of the films, Otin tries to understand the society into which we have been absorbed, what its central values ​​are, and how we can better understand ourselves as Israelis, perhaps in order to make our society healthier, more inclusive, and more moral." -- Translation of back cover.

"הצפייה החוזרת ונִשנית בסרטי קאלט ישראליים, סרטי 'יום העצמאות', הפכה לכעין טקס לחיזוק ואישוש של תחושת הזהות הלאומית הישראלית. בתור חברת מהגרים מגוונת ונטולת עבר היסטורי משותף ברור, הייתה ישראל צריכה להמציא את התרבות המקומית שלה ואת מאפייניה, ולגרום לכל מי שבא לארץ להרגיש חלק ממנה. כך, באופן לא מודע נרתמו אנשי קולנוע למשימה ויצרו סרטים שהפכו למעין טקס קבלה ואמצעי חיבור לזהות הלאומית המקומית. סרטים אלה עזרו ממש להמציא את הישראליות. בספר מאמרים זה, פבלו אוטין עורך ניתוחים אסתטיים של סרטים ישראליים בולטים כדי לשפוך עליהם אור חדש ולהבין מהות מסוימת המגדירה את החברה הישראלית עד עצם היום הזה. בחלק הראשון של הספר מתעמק אוטין בסרטים פופולריים, שזכו לאהדת הקהל והפכו לסרטי פולחן הן בעבר והן בימינו: צ'רלי וחצי, חגיגה בסנוקר, גבעת חלפון אינה עונה, מציצים, מכתוב, לשחרר את שולי ואף אפס ביחסי אנוש - ובודק את הקו המחבר ביניהם. בחלק השני של הספר מתהלך אוטין בקולנוע שנתפס כ"אמנותי" ואשר זכה להכרה בפסטיבלים ולהערכת הביקורת, ומנתח את הקולות הייחודיים והבולטים שהביאו יוצרי הקולנוע הזה (ערן קולירין, קרן ידעיה, האחים אלקבץ ועוד), כדי לגלות כיצד סרטים אלה חושפים צדדים מודחקים של החברה הישראלית ומשלימים את התמונה של הקולנוע הפופולרי. אוטין, שהיגר מארגנטינה, משלב בניתוח הסרטים חוויות אישיות מההגירה ומגילוי ה"ישראליות", וכך מספק מבט אחר על הקולנוע והתרבות המקומיים. דרך הדיון בסרטים מנסה אוטין להבין את החברה שבתוכה נקלט, מה הם הערכים המרכזיים בה וכיצד אפשר להבין טוב יותר את עצמנו כישראלים, אולי כדי להפוך את החברה שלנו לבריאה, מכילה ומוסרית יותר"-- Back cover.

Notes:

Includes bibliographical references (pages 281-288).

OCLC:

1453900918

Publisher Number:

125502720215 danacode