ha-Ḳomiḳs ha-Yiśreʼeli : mihatsaber vaed gibor hael dimoyonat umagmot merkhazirot baelilon haivri 1935-2000 = Israeli Comics : from the Tzabar to the superhero, main figures and trends in the Hebrew comics 1935-2000 / Eli Eshed.
הקומיקס הישראלי : מהצבר ועד גיבור העל : דמויות ומגמות מרכזיות בעלילון העברי 2000־1935 = Israeli Comics : from the Tzabar to the superhero, main figures and trends in the Hebrew comics 1935-2000 אלי אשד.

Format:

Book

Author/Creator:

Eshed, Eli, author.

Language:

Hebrew

Subjects (All):

Comic books, strips, etc--Israel--History.

Comic books, strips, etc.

Children's periodicals, Hebrew--Israel--History.

Children's periodicals, Hebrew.

Children's literature, Israeli--History and criticism.

Children's literature, Israeli.

Popular culture--Israel--History.

Popular culture.

Israel.

Genre:

Criticism, interpretation, etc.

History

Physical Description:

307 pages : illustrations ; 24 cm

Other Title:

Israeli Comics : from the Tzabar to the superhero, main figures and trends in the Hebrew comics 1935-2000

Place of Publication:

Tel Aviv : Ketav ṿeb, 2022.

תל אביב : כתב ווב, 2022.

Summary:

ספר זה הוא מחקר ראשון מסוגו בתולדות העלילון (הקומיקס) העברי ומתאר את השינויים וההתפתחות שעבר בין השנים 2000-1935. אלי אשד, עורך המחקר, ממשיך במפעלו המרכזי, חקר התרבות הפופולרית העברית, שבו הוא עוסק שנים רבות. במחקרו מתמקד אשד בתחום הקומיקס, שנחשב במשך זמן רב שולי בתרבות הישראלית. הוא סוקר את תולדות הקומיקס העברי מהתחלותיו בשנות השלושים של המאה העשרים דרך עבודותיהם של המאייר אריה נבון (ושותפתו לכתיבה, לאה גולדברג), יעקב אשמן, פנחס שדה, הכותב והמאייר דודו גבע, אומן הקומיקס החשוב ביותר בתרבות הישראלית שפנה גם לקהל בוגר, ואורי פינק, הקומיקסאי המצליח והידוע מכולם. בעבודותיהם של יוצרים אלה משתקפות השפעות החברה והתרבות המקומית, השפעות אירועים מכוננים בתולדות המדינה והשפעותיהם של יוצרים בולטים בתחום הקומיקס העולמי, אשר חוללו תמורות רבות באפיוני העלילון הישראלי. המחקר מגלה הבדלים דרמטיים בין סיפורי העלילון, שהתפרסמו בעיקר בעיתוני הילדים, משנות השלושים (בימי המנדט הבריטי) ועד סוף שנות השבעים, ובין סיפורי העלילון שנוצרו משנות השמונים ואילך. עד סוף שנות השבעים של המאה העשרים התאפיין העלילון הישראלי בדרך כלל בגישה לאומית, פטריוטית ואוהדת בכל הקשור למדינה, מטרותיה וערכיה המרכזיים, אשר היוותה בסיס לקונצנזוס חברתי מאחד. בעיתוני הילדים טופחה דמותו של הצבר הישראלי שהיה לאחד מסמלי המדינה. מסוף שנות השבעים החלו להתפרסם בעיתונים למבוגרים עלילונים פרי יצירתו של דודו גבע, שסימנו שינוי בשיח המאפיין את העלילון הישראלי. העלילונים, בעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים, נעשו פלטפורמה ללשון סטירית ארסית חתרנית ולעיתים משולחת רסן, המקעקעת נורמות וערכים אידאולוגיים ומנפצת פרות קדושות. עם זאת, יש לומר שאלמנטים חתרניים נון-קונפורמיסטיים שזרעו ספקות בנוגע לגישה הלאומית הדוגלת ביצירת תרבות "עברית-ציונית", צצו מדי פעם גם בשנים שבהן סוגת הקומיקס שיקפה את הקונצנזוס הלאומי. אשד מראה במחקרו כיצד הקומיקס הישראלי, למרות כיווני התפתחות אלה, הפך להיות מרכזי הרבה יותר בתרבות הישראלית הפופולרית. תרבות זו, שיש בה הרבה מן הפרוע, כאוטי, לא אתי, הנתונה להשפעות משתנות, עומדת מנגד לתרבות הקנונית, ההגמונית, ומנהלת איתה דיאלוג עשיר ומורכב. התרבות הפופולרית בנגיעה חסרת הבושה שלה בנמוך, בסנסציוני, בפורנוגרפי ובלשונה הסטירית הפרועה, הניהיליסטית וחסרת הגבולות, אומרת משהו חשוב על עצמנו, ומכניסה אלמנט של תסיסה, חוסר שקט וחוסר נחת לתרבות שלנו. זהו אלמנט חשוב ביותר, חיוני, וחשוב לחקור אותו. אלי אשד בספר הזה, כמו בכל מפעלותיו, עושה את זה. - Back cover.

ISBN:

9789657803080

965780308X

OCLC:

1356692656

Publisher Number:

012800001293 danacode