Le-erog tsiyur : omanut Yiśreʼelit ṿeha-horaʼah ha-meʼuḥeret shel Laḳan = Weaving a painting : Israeli art and Lacan's late teaching / Efrat Biberman.
לארוג ציור : אמנות ישראלית וההוראה המאוחרת של לאקאן = Weaving a painting : Israeli art and Lacan's late teaching אפרת ביברמן.

Format:

Book

Author/Creator:

Biberman, Efrat, author.

Contributor:

Alumni and Friends Memorial Book Fund.

Series:

Meḥḳar ṿe-ʻiyun

מחקר ועיון

מחקר ועיון.

Language:

Hebrew

Subjects (All):

Lacan, Jacques, 1901-1981.

Lacan, Jacques.

Psychoanalysis and art.

Art, Israeli.

Physical Description:

238 pages : illustrations ; 21 cm.

Other Title:

Title on title page verso: Weaving a painting : Israeli art and Lacan's late teaching

Place of Publication:

Yerushalayim : Hotsaʼat sefarim ʻa. sh. Y.L. Magnes, ha-Universiṭah ha-ʻIvrit, [782 = 2022]

ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש "ל מאגנס, אוניברסיטה העברית, [תשפ"ב = 2022]

Summary:

Psychoanalyst Jacques Lacan's reading of Freud's writings is surprising and fascinating, and his clinical practice is radical. But the richness of his writings also derives from his recognition that psychoanalytic knowledge is derived not from the clinic alone, but from all phenomena in culture, including art. Lacan's early conceptualizations of the appearance and gaze fascinated quite a few art theorists, but the discourse of art was almost untouched by the theoretical developments of the later teaching - the shift of emphasis from language to what escapes any representation, the formulation of the mental mechanism in terms of the theory of connections and topology, a rereading of the concept of the symptom and more. In this important book, Efrat Biberman weaves an artist's work between the basic concepts of Lacan's late teaching, the discourse of art and the work of art of contemporary Israeli artists - Michal Naaman, David Ginnaton, Yehoshua Burkovsky, and Shahar Yaholum - each in the unique way in which he approaches the work of art. Along the way, surprises often glimmer in the field of art theory, such as the perception of painting not as a site of lack but as an opaque material block from which an intelligible image is carved, a structural similarity between the status of connections in Lacan's later teaching not as a reflection on the soul but as an exercise in the operation of the mental mechanism, the status of painting not as a spring of meanings but as a praxis, painting not as an object that can be iconographically embellished but as an act of rejecting meanings that demonstrates nothing but skill that repeats and breaks its peak, or painting as a symptomatic invention that collapses the tradition of representation insofar as it reveals the living flesh as much as it never stops. This is a groundbreaking book in its insights Regarding the essence of artistic practice, it is the first of its kind in the tight, clear and refreshing connection it offers between the discourse of art and Lacan's later teaching. The book helps to get out of familiar traps of iconography and ideology, and elevates the best artistic practice in Israel to the rank of a source of renewal for the way of talking about painting in general / Shirley Zisser.

קריאתו של הפסיכואנליטיקאי ז׳אק לאקאן בכתבי פרויד מפתיעה ומרתקת, והפרקטיקה הקלינית שלו רדיקלית. אך עושרם של כתביו נובע גם מהכרתו בכך שאת הידע הפסיכואנליטי מנביעה לא הקליניקה בלבד כי אם כלל התופעות בתרבות, ובכלל זה האמנות. המשגותיו המוקדמות של לאקאן על המראה והמבט קסמו ללא מעט תיאורטיקנים של האמנות, אך שיח האמנות כמעט לא נגע בפיתוחים התיאורטיים של ההוראה המאוחרת - הסטת הדגש מן השפה אל מה שחומק מכל ייצוג, ניסוח המנגנון הנפשי במושגים של תורת הקשרים והטופולוגיה, קריאה מחדשת של מושג הסימפטום ועוד. בספר חשוב זה אורגת אפרת ביברמן מעשה אמן בין מושגי היסוד של הוראתו המאוחרת של לאקאן, שיח האמנות ומעשה האמנות של אמנים ישראלים בני זמננו - מיכל נאמן, דוד גינתון, יהושע בורקובסקי, ושחר יהלום - כל אחד באופן הייחודי שבו הוא ניגש אל מעשה האמנות. בדרך מנצנצות הפתעות לרוב בשדה התיאוריה של האמנות, כמו תפיסת הציור לא כאתר של חסר אלא כגוש חומרי אטום שממנו חוצב הדימוי מובן, דמיון מבני בין מעמד הקשרים בהוראה המאוחרת של לאקאן לא כרפלקסיה על הנפש אלא כשימה בפעולה של המנגנון הנפשי, מעמדו של הציור לא כמעיין של מובנים אלא כפרקסיס, ציור לא כאובייקט שניתן לאיוך איקונוגרפי אלא כפעולה הודפת מובנים שאינה מפגינה דבר זולת מיומנות החוזרת ושוברת את שיאה, או הציור כהמצאה סימפטומטית הממוטטת את מסורת הייצוג באשר היא חושפת את הבשר החי כמה שאינו מפסיק לפעם בה.זהו ספר פורץ דרך בתובנותיו לגבי מהות העשייה האמנותית, ראשון מסוגו בקשירה ההדוקה, הבהירה והמרעננת שהוא מציע בין שיח האמנות לבין הוראתו המאוחרת של לאקאן. הספר מיטיב להיחלץ ממלכודות מוכרות של איקונוגרפיה ואידיאולוגיה, ומעלה את מיטב העשייה האמנותית בישראל לדרגת מקור התחדשות לאופן הדיבור על ציור בכלל / שירלי זיסר.

Notes:

Includes bibliographical references (pages 211-225) and indexes.

Local Notes:

Acquired for the Penn Libraries with assistance from the Alumni and Friends Memorial Book Fund.

ISBN:

9789657790571

9657790573

OCLC:

1342054445

Publisher Number:

004503110181 danacode